מאסר אב הנו אחד ממצבי הלחץ והמשבר החריפים ביותר עבור ילדים. הצורך להתמודד עם המצב, עם השלכותיו הפסיכולוגיות והקיומיות, וההתמודדות עם הסטיגמה החברתית הכרוכה בכך, עלולים לערער את הסתגלות הילדים ואף לשבשה כליל.
היעדרות אב המלווה בתיוג שלילי, יוצרת תחושה של חוסר בטחון. הילד ניצב לפתע בפני עולם שהפך לפחות אמין ופחות ניתן לחיזוי מראש. לכך מתלוות תחושות של הלם, פחד רב וצער עמוק. כמו כן, במרבית המשפחות בהן ישנו אב-אסיר נפגעת היכולת הכלכלית של המשפחה באופן משמעותי בתקופת המאסר. מרבית האמהות אינן יכולות לאפשר לילדיהן להשתתף בחוג, שיעורי עזר, או כל מסגרת תומכת אחרת לאחר שעות ביה"ס.
עם מאסר האב, הופכים ילדיו לקרבן. לעיתים אין זה בשל השפעת המאסר, אלא בשל ההתעלמות וחוסר ההתייחסות לצרכיהם הרגשיים- מצב המתפרש על ידם כדחייה וכנטישה ועלול לדחוף אותם לעולם העבריינות. ילדי אסירים מוגדרים כילדים בסיכון גבוה ביותר והינם אוכלוסייה ייחודית הזקוקה למענים ייחודיים.
הרשות לשיקום האסיר מפעילה את תוכנית חונכות ילדי אסירים בשיתוף פר"ח. במסגרת התוכנית חונכים סטודנטים ילדים שאביהם נמצא בכלא או בתהליך שיקום. מדובר בחונכות אישית, המתקיימת בבית הילד, אך כוללת גם ביקורים בכלא.
החונכים מהווים סוכן חברתי חיובי עבור הילדים, שהחברה מצטיירת בעיניהם כגורם מאיים ומנודה. תפקיד החונך הוא לתמוך, להקשיב ולעודד והוא מצטייר עבור הילד כאח בוגר וכמודל לחיקוי. לעיתים קרובות מהווים מפגשים אלה, בליווי התמיכה הרגשית של החונך לאורך השנה, בסיס לחידוש ובניית הקשר שנותק בין הילד לאביו האסיר.
מטרות התוכנית:
· שיפור הקשר בין הילד להורה האסיר/ה
· שיפור בתפקוד החברתי והבינאישי של הילד
· שיפור בדימוי העצמי של הילד
· שיפור הישגי הילד בלימודים
· חיזוק האב בכלא והשפעה על המוטיבציה שלו לשיקום
