חיפוש באתר:    

חונכות ילדי אסירים (פר"ח)
מיזם חונכות ילדי אסירים – פרויקט "מגן דוד"
כותבים: ד"ר נורית מדיני – לוי, מר גדעון ביאלר - מנהל מחוז מרכז, גב' נירית הראל - יועצת מחוזית
מבוא:
תחילתו של המיזם בשנת 1987 והוא מתקיים גם כיום.
תפיסת העולם של רש"א, הנשענת על "חוק הרשות לשיקום האסיר - התשמ"ג ", מדגישה את הטיפול במשפחת האסיר ובילדיו בתקופת מאסרו של ההורה, כאשר הפעילות מתבצעת בשיתוף עם אגפי הרווחה הפזורים ברחבי הארץ.
תקופת המאסר נחווית כאירוע טראומטי לאסיר/ אסירה ועבור משפחתו: האם וילדיה וכל יתר בני המשפחה המורחבת. 
הרשות, כחלק מתפיסתה והראייה הלאומית של התמודדות בבעיית הניתוק של האב/ אם האסירים מבני משפחותיהם, מציעה היערכות טיפולית – מקצועית – ארגונית וצורך בחיבור בין שלושה גופים: רש"א, שב"ס ופר"ח על מנת לסייע לילדי אסירים בתקופת ריצוי עונש המאסר.
המיזם מורכב משני משולשים בני 3 צלעות כל אחד.  משולש ארגוני: רש"א, שב"ס ופר"ח ומשולש טיפולי: אב אם וילד.  וביחד, זהו מגן דוד.
החיבור של הילד לאביו/ אמו הנמצאים בכלא נעשה באמצעות חונך פר"ח (סטודנט) המהווה מודל להזדהות – אח בוגר לילד.  החונך מכוון, מדריך, מלמד ומנחה את הילד בתקופה זו.  הפעילות מתבצעת בבית הילד או במסגרת מתנ"ס הסמוך לביתו של הילד בתדירות של 4 שעות שבועיות במהלך 8 חודשי עבודה (שנה אקדמאית).
כמו כן, מגיע החונך עם הילד לביקורים אצל ההורה בבית הכלא (עד 5 ביקורים בשנה).  המודל מחייב קשר הדוק של שב"ס וכל היחידות בו: עו"סים , קציני חינוך תוך כתיבת נהלי עבודה בשב"ס, פר"ח וברש"א.
כל הגופים עוסקים בתיאום וארגון הביקורים וקובעים אמות מידה מי מהילדים מתאים לקחת חלק במיזם.
המטרות העיקריות של המיזם הינן: בטחון עצמי והעצמה אישית של הילד, העמקת כישורי חיים, חיזוק האמון במימסד, תיגבור יכולות לימודיות, חשיפת הסוד הגדול של היות ההורה במאסר.
 
סקירת ספרות מקצועית –
עם תחילת מעורבות האב עם מערכת הענישה, למעשה, מתחיל במידת מה גם "משפט" חרישי עבור בני משפחתו (Jorgenesen et al., 1986; Russell et al., 2006). חומות הכלא אינן חוסמות את ההשפעות מלפרוץ ולגעת בחיי בני המשפחה, וזאת על אף היותם חפים מכל פשע (Nesmith et al., 2006; Schneller, 1976). עבור הילד, המאסר עלול להוות מצב לחץ חריף ביותר (Arditti, 2005; Johnston, 1995b; Murray & Farrington, 2005; Sack, 1977) על רקע היעדרות האב (Johnston, 1995b). הילד ומשפחתו מתמודדים לעתים קרובות עם שרשרת אירועי לחץ (Arditti, 2005) במגוון תחומי החיים. אמנם, חייהן של רבות מהמשפחות התאפיינו עוד בטרם המאסר בהיעדר אב ובקשיים שונים, אולם מאסר האב מביא, לעיתים קרובות, להגברת הלחץ והמצוקה (Morris, 1967).
  1. קשיים כלכליים: ממצאים רבים מצביעים על ירידה בהכנסה הממוצעת של משפחות לאחר מאסר האב ועל התמודדות עם לחץ כלכלי וקושי בקיום בסיסי (ראו למשל, לבנשטיין, 1980; Mumola, 2000; Travis et al., 2005). בעקבות המאסר משפחות מאבדות מקור הכנסה, כשלרוב מדובר במקור עיקרי ולעתים אף בלעדי (לבנשטיין, 1980;Gabel, 1992; Hariston, 1995; Mendez, 2001; Russell et al., 2006; Travis et al., 2005). לכך נוסף גם מחיר ההגנה המשפטית על האב ושמירת הקשר אתו (ראו למשל, Gabel, 1992; Hariston, 2002; Schneller, 1976).  קיימות, אמנם, משפחות בהן האסיר היווה לפני המאסר מעמסה כלכלית (כשהיה מכור, למשל), או שהכנסתו הייתה נמוכה וסיוע ציבורי במאסר גורם לשיפור כלכלי (Hariston, 2002) ולכן המאסר מקל כלכלית על המשפחה. אולם, בקרב מרבית המשפחות המצב הכלכלי נפגע (Hariston, 2002; Travis et al., 2005).
  2. קשיים במישור החברתי: בני משפחות מדווחים במחקרים על סטיגמה חברתית, שתוצאותיה תחושות בושה ובדידות חברתית ובסופו של דבר ירידה בהיקף הקשרים החברתיים (ראו למשל, לבנשטיין, 1980; Fritsch & Burkhead, 1981; Gabel, 1992; Hariston, 2002; Mendez, 2001; Morris, 1965;).
  3. סודות: כתוצאה מהסטיגמה, קיימים סודות סביב המאסר (לבנשטיין, 1980;Hariston, 2002; Morris, 1965; Nesmith et al., 2006; Russell et al., 2006). כשהילד חש שעליו להסתיר את המאסר או כשהמאסר מוסתר ממנו והוא אינו מבין אותו, הוא חש לחץ (Nesmith et al., 2006).
  4. מאסר אב נותן את אותותיו גם בדינאמיקה המשפחתית (לבנשטיין, 1980; Hariston, 1998; Johnson & Waldfogel, 2002; Lengyel & Harris, 2003; Morris, 1965). לאחר המאסר לרוב נוצר שינוי בגבולות, במבנה, במטרות ובאיזון התפקידים והכוח במשפחה. האם אחראית באופן פתאומי על כל השליטה והסמכות בבית ובו בעת עליה לשמור על אחריותה הרגילה (לבנשטיין, 1980; Johnston, 1995c), שינויים שעלולים ליצור בקרב הילדים לחץ (Johnston, 1995a) והתנגדות (לבנשטיין, 1980; Johnston, 1995c). בוס (Boss, 1977) מסבירה כי על כל מערכת להיות בטוחה ברכיביה, פיזית ופסיכולוגית, וכי אי בהירות מהווה מקור לחץ. היעדרות אב, לדידה, עלולה ליצור מחד מצב של "קיום פסיכולוגי" שלו ואילו מאידך "תפקיד אם-אב" של האם, מה שמלווה בבלבול ומצוקה של כל בני המשפחה, כולל הילדים.
  5. למאסר האב השפעות על הסתגלות ילדיו.  במישור הרגשי, תחושות קשות, כגון כאב, פחד, עצב, כעס ובדידות, מלוות רבים מהילדים (Fritsch & Burkhead, 1981; Johnston, 1995a, 1995b; Mendez, 2001; Russell et al., 2006; Schneller, 1976) וככל שעובר הזמן הם עלולים לראותן כמאפיינות אותם, מה שמשפיע על הדימוי העצמי שלהם (Johnston, 1995a, 1995b, 1995c; Schneller, 1976).
התחושות הקשות של הילדים מתנקזות סביב האב, עונש המאסר והאם.
  1. באשר לתחושות כלפי האב, נמצא כי מרבית הילדים חשים געגועים לאב (Morris, 1965; Schneller, 1976) ודאגה רבה לרווחתו בכלא ולצרכיו הבסיסיים (Johnston, 1995b; Nesmith et al., 2006). קיימים מצבים בהם ילדים מפנימים את תחושות האם, ואז ניתן למצוא גם תחושות פחד מפניו וגם אמביוולנטיות בין תחושות אלו לבין תחושות של הערצה אליו (Nesmith et al., 2006). ילדים לעתים גם מפרשים את המאסר כאובדן האב וניתן למצוא אצלם תחושות אבל רגשי (Johnston, 1995c). כאשר אינם מבינים את נסיבות המאסר ותופסים אותו כרצוני או כאשר הם אינם יודעים עליו, הם עלולים לחוות אותו כדחייה או נטישה שלהם מצד האב. לכך עלולה להתלוות תחושת אשמה או האשמה של מי שסיפר להם עליו (Johnston, 1995c).
  2. באשר לתחושות כלפי עונש המאסר של האב, מחקר איכותני (Nesmith et al., 2006) מלמד כי קיימים ילדים, בייחוד אלה שלא ביקרו בכלא, אשר חוששים ממנו ומהאנשים ששוהים בו. אחרים עסוקים ברצון שהאב ישתחרר. חלקם מבינים שהאב ביצע עבירה ולכן עליו לשלם ובאותה עת מתגעגעים ואינם רוצים שיהיה בכלא. יש שחשים חוסר הוגנות ופער בין חומרת העבירה שביצע האב, מנקודת מבטם, לבין העובדה שבשל כך הוא נלקח מהם. אצל חלקם נמצאה דילמה מוסרית ורגשית בשלב חיים שבו מתחילים להפנים כי קיימות השלכות להתנהגות בלתי חוקית אל מול הידיעה כי ההשלכות מענישות גם אותם.
  3. באשר לתחושות כלפי האם, נמצא כי ילדים חשים את המתחים של אמם ומזדהים עמם, וזאת למרות שרבות מן האמהות מאמינות שהן מצליחות להסתיר זאת (Nesmith et al., 2006). ילדים רבים גם חשים אסירות תודה והערכה לאמהות ומביעים כלפיהן אמפטיה ורצון לעזור, לעתים באופן המוגזם לגילם (Johnston, 1995b; Nesmith et al., 2006). על רקע זה, רבים מהילדים, בשל החשש לפגוע ברגשות אמם, נמנעים מלהביע את תחושותיהם האוטנטיות לגבי המאסר והאב (Morris, 1965; Russell et al., 2006). בנוסף, אמהות עלולות לרמוז לילדים להימנע מלדון על האב האסיר, מה שעלול להזיק לדימוי העצמי שלהם ולגרום להם לחוות קונפליקטים של נאמנות וסמכות (Johnston, 1995a). לבסוף, אמהות שכועסות על האב האסיר, עלולות להשוות בין הילדים לבינו ולמעשיו, מה שמקשה על הילדים (Johnston, 1995a).
  4. התחושות הקשות, המאפיינות במקרים רבים את מצבם הרגשי של ילדים לאחר מאסר אביהם, עלולות להשפיע על תפקוד הילדים (Johnston, 1995a). מבחינת כשרים חברתיים, ממצאים שונים מצביעים על אחוז ניכר של התנהגות אנטי חברתית בקרב ילדים אלה (Johnston, 1995a; Murray & Farrington, 2005; Sack, 1977; Schneller, 1975) ועל בעיות אשר, על פי רוב, מתבטאות בבית הספר ומשולבות עם בעיות למידה וקושי לבצע מטלות לימודיות (לבנשטיין, 1980; מי עמי, 2004; Applied Behavioral Health Policy, 2004; Fritsch & Burkhead, 1981; Hagan, 1999; Johnston, 1995a, 1995b; Jorgenesen et al., 1986; Mazza, 2002; Russell et al., 2006; Schneller, 1976). לכך מתווספות בעיות התנהגות של החצנה, כגון חוסר משמעת (Fritsch & Burkhead, 1981; Gabel, 1992; Johnston, 1995a, 1995b; Schneller, 1975, 1976), היפראקטיביות (Johnston, 1995a, 1995b; Murray & Farrington, 2005) ותוקפנות (Fritsch & Burkhead, 1981; Johnston, 1995a, 1995b; Schneller, 1975) ומנגד, גם בעיות התנהגות של הפנמה, כגון הסתגרות ונסיגה (Fritsch & Burkhead, 1981; Johnston, 1995b; Mazza, 2002; Murray & Farrington, 2005). עם התבגרותם של הילדים, בעיות ההתנהגות עלולות למצוא את ביטוין גם בגילויי עבריינות (Fritsch & Burkhead, 1981; Gabel, 1992; Johnston, 1995a; Nesmith et al., 2006; Robins, West, & Herjanic, 1974; Schneller, 1976; Travis et al., 2005). בספרות מדווח על קשר בין ניסיון אבות אסירים כילדים בעצמם של אבות אסירים לבין המאסר שלהם ולפיכך נשמעת אזהרה מפני ההשפעה העוקבת שעלולה להתבטא אצל ילדיהם. הרמזים באשר לגילויי עבריינות בקרב הילדים מגבירים את החשש מהמשך גלגל של מאסר בין דורי (לבנשטיין, 1980;Applied Behavioral Health Policy, 2004; Gabel, 1992; Johnston, 1995a; Robins et al., 1974; Russell et al., 2006).
  5. חשוב לציין כי אל מול מגמה מרכזית זו, קיימים גם ממצאים שבהם מתוארות השפעות חיוביות על הילדים. השפעות אלו כוללות עמידות ונטילת אחריות בבית (מדיני לוי, 2013;Morris, 1967; Nesmith et al., 2006). 
 
הקשרים המשפחתיים בעקבות המאסר
אחד ההיבטים המרכזיים שנמצא כקשור ומשפיע על מצבם הרגשי והתפקודי של ילדים לאבות אסירים הנו תחושת הקשרים המשפחתיים הקיימת במשפחה (Nesmith et al., 2006).
בעוד שרבות מהמשפחות עושות מאמץ לשמירת הקשר, ניכר כי המאסר מערים על כך קשיים ושיעור ניכר של אמהות מתארות מתח ביחסי המשפחה (Morris, 1965). ניתן למצוא בספרות חלוקה לשלוש תת מערכות: ילד - אב, ילד - אם ואם - אב.
  1. בתת המערכת הראשונה, הכוללת את הילד ואביו, נמצא כי הקשר, אלא אם קיימת עדות שמזיק לילד, עשוי להטיב עמו (Applied Behavioral Health Policy, 2004; Hariston, 1998; Russel et al., 2006). קשר עין ישיר ומגע פיזי בין הילד לאביו עשויים להקל על התחושות השליליות שגורם המאסר (Nesmith et al., 2006). ביקורים מאפשרים לילד לראות את אביו באופן מציאותי ולנטרל פחדים ודאגות לגבי הלא נודע וממול, להקל על תחושת האב לגבי ההפרדה ולאפשר לו לסייע לילד ולהוות עבורו מודל חיובי יותר (Hariston, 1998; Johnston, 1995b; Russell et al., 2006; Schneller, 1976). חרף החשיבות שיש לקשר בין הילד לאביו, נמצא כי קיימים ילדים אשר לא מקיימים כל קשר עם אביהם וילדים שהקשר עם אביהם מתדרדר בעת המאסר ומתאפיין במתח רב ואי יציבות (Applied Behavioral Health Policy, 2004; Hariston, 1995; Morris, 1965; Mumola, 2000; Nesmith et al., 2006). מספר סיבות לכך. שיחות הטלפון מהכלא מוגבלות (Koban, 1983; Russell et al., 2006) וביקורי המשפחה בכלא מוגבלים בשל עלויות גבוהות, קושי להגיע לכלא עקב מרחק, הפסד שעות עבודה, סביבה בלתי ידידותית בכלא וכללים נוקשים, כמו איסור במגע פיזי וזמן קצר של הביקור (Applied Behavioral Health Policy, 2004; Hariston, 1998; Johnston, 1995b; Koban, 1983; Lengyel & Harris, 2003; Morris, 1965; Mumola, 2000; Nesmith et al., 2006; Russell et al., 2006; Schneller, 1976).
  2. בתת המערכת השנייה, הכוללת את הילד ואת אמו, היחסים משתנים בצורה דרסטית בעת מאסר האב (Johnston, 1995a). כאשר אב נאסר, האם הופכת לעמוד תווך עבור המערכת המשפחתית. תפקודה בכל המישורים, כלכלי, חברתי ומשפחתי, עשוי לסייע לילד בארגון תחושותיו והתנהגותו (Gabel, 1992). מבחינה חברתית, האם אחראית על משאבים, שעשויים לסייע לבני המשפחה, כגון קשר עם משפחות אחרות, השתתפות בקבוצות תמיכה, ייעוץ מקצועי ופעילויות מחוץ למשפחה (Nesmith et al., 2006). מבחינת הדינאמיקה המשפחתית, מלבד החשיבות שבשמירה על האיזון המשפחתי ועל הקשר בינה לבין הילד ובינה לבין האב, יש לה תפקיד בשמירת הקשר בין הילד לבין אביו. אמהות הופכות להיות "שומרות הסף" של קשר זה ובידיהן הבחירה האם לקדמו או לעכבו. כאשר קיים קשר, מוטל עליהן תפקיד תיווך, וזאת במצב בו גם כך המשאבים שלהן עלולים להיות מוגבלים ( Johnston, 1995a; Koban, 1983; Lengyel & Harris, 2003; Mendez, 2001; Nesmith et al., 2006). מבחינה כלכלית, נוצר מצב בו מוטל תפקיד משמעותי על האם (לבנשטיין, 1980). אמהות רבות יוצאות לעבוד או מגדילות את משרתן. כמפרנסות יחידות, נופלים עליהן נטל קיום המשפחה ובו בעת כמטפלות יחידות, נטל ניהול הבית והטיפול בילדים. מצב זה עלול ליצור לחץ בקרבן ולהתבטא ברווחתן הנפשית ובמידת הפניות שלהן לילד (לבנשטיין, 1980; Johnston, 1995c; Morris, 1965; Schneller, 1976), מה שגורר קשיים בקשר ביניהם (לבנשטיין, 1980; Johnston, 1995c).
  3. תת המערכת השלישית, הכוללת את הקשר בין האב לאם, משפיעה גם היא על הסתגלות הילד. קשר זה, במידה ומאופיין בתקשורת מתמשכת, עשוי לשפר את הרווחה הנפשית של האב, של האם ולכן גם של הילד (Johnston, 1995a). כך למשל, הוא מהווה תנאי לקשר מוצלח בין האב לילד (Koban, 1983; Robbers, 2005), ולכן מסייע לילד (Applied Behavioral Health Policy, 2004; Russell et al., 2006).עם זאת, מרבית המחקרים מצביעים על מתח וכעסים בין האב לאם (לבנשטיין, 1980;Hariston, 1995; Mendez, 2001; Morris, 1965; Robbers, 2005). נשים רבות מתחרטות במאסר על הנישואין (Morris, 1965) ושיעורי הגירושין גבוהים (Hariston, 1995). הקשיים מקורם בנושאים כלכליים, בקשר בין האב לילד (Robbers, 2005), בקנאה ובחוסר סיפוק מיני (לבנשטיין, 1980), לעתים על רקע התנהגות האב לפני המאסר (לבנשטיין, 1980; Hariston, 1995; Mendez, 2001; Morris, 1965; Robbers, 2005).
כפי שניתן ללמוד, חומות הכלא מחוררות והשפעות המאסר ניכרות גם מחוץ לכותלי הכלא, אולם יש לזכור ולהתייחס גם לכך שההשפעות דו כיווניות, כלומר מהכלא החוצה, אך גם מהחוץ לתוך הכלא. בית הכלא, למרות תפקידו לנתק אדם מן הקהילה ולמרות היותו תחום בחומות, הנו חלק ממערכת חברתית רחבה, כך שהשוהים בו (אסירים ואנשי המקצוע שעובדים בו) מושפעים ומשפיעים מ/ועל אותה מערכת (Hariston, 2002; Morris, 1965; Russell et al., 2006; Schneller, 1976). חוקרים ואנשי מקצוע בתחום קוראים להידוק יחסי הגומלין בין שני צדי החומה על מנת ששיקום האסירים ומשפחותיהם יצליח (מדיני לוי, 2013; לבנשטיין, 1980; Morris, 1965; Parke & Clarke-Stewart, 2002; Travis et al., 2005). האב האסיר משפיע ומושפע (וחוזר חלילה) על ומ- משפחתו, שגם היא משפיעה ומושפעת (וחוזר חלילה) על  ומ- האב ומה שקורה לו בתוך מערכת בית הכלא.
מחקר שנערך על ידי ד"ר נורית מדיני – לוי: "מן הצד השני של הסורגים – ילדים של אבות אסירים – הקשר בין משתנים אישיים ומשפחתיים למצב רגשי ותפקודי (2013).
המחקר שם לו למטרה להתמקד למה שקורה לילד בתחושותיו ובתפקודו, כאשר אביו נעדר מהבית בשל מאסר, תוך השוואה להיעדרותו בשל נסיבות אחרות (גירושין, פרידה, מוות), קבוצת הביקורת.  כל הילדים תפסו את היעדרות אביהם כאירוע חיים לוחץ שהשפיע עליהם בממוצע במידה רבה, כאשר השוואה בין ילדים של אבות אסירים  לבין ילדים ממשפחות חד הוריות שאביהם אינו שוהה בכלא העלתה כי ילדים לאבות אסירים תפסו את היעדרות האב כאירוע בעל השפעה שלילית גבוהה יותר מתפיסה זו של ילדי הקבוצה השנייה. ממצאים אלו מחדדים את ההבנה כמה האב האסיר מהווה דמות משמעותית עבור ילדיו, גם אם אינו נוכח פיזית ביחידה המשפחתית.
 
מצבם הרגשי והתפקודי של הילדים נבדק מהיבטים שונים אך החוקרים והתעלמו מנקודת המבט של הילדים ומתפיסתם הם את מציאות חייהם.  במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להתגבר על מגבלות אלה ונערכה השוואה בין מצבם הרגשי והתפקודי של הילדים לבין מצבם של ילדים מקבוצת הביקורת.
ממצאי המחקר הפריכו את השערת המחקר, לפיה מצבם הרגשי והתפקודי של ילדים לאבות אסירים יהיה קשה יותר מזה שיימצא בקרב ילדים מקבוצת הביקורת.  ההבדל היחידי שנמצא בין הקבוצות היה באפקט החיובי של הילדים והוא נבחן כגבוה יותר מזה שדיווחו עליו ילדים מקבוצת הביקורת.
הממצאים במחקר סותרים גם את ההנחה שעמדה בבסיס המחקר, לפיה בשל הסטיגמה החברתית הגבוהה יותר הכרוכה במאסר, מוטיב הסוד המלווה את משפחות האסירים והקשר המוגבל של האב האסיר, מצבם של ילדים של אבות אסירים יהיה קשה יותר מזה של קבוצת הביקורת.
המחקר בתחום של ילדים בסיכון במסגרת המשפחתית מתמקד ברובו בשאלות פתוגניות, ומכאן גם בנזקים הנגרמים לילדים אלו אף כי הידע המחקרי המצטבר מדגיש את הנזק, רבים מקרב ילדים אלה מצליחים לשרוד ולתפקד בהצלחה. בשני העשורים האחרונים מסתמן שינוי בשאלה המחקרית בחקר הילדים בסיכון הכולל מעבר משאלת הנזק לילד הפגוע לכיוון של איתור הילד העמיד והמקורות ליכולת העמידות שלו, בהתאם למודל זה יתכן כי ילדי קבוצת המחקר במחקר הנוכחי, דווקא בשל ההתמודדות עם המאסר והשלכות שלו הקשורות לסטיגמה שלילית גבוהה וכדומה, פיתחו עמידות.
גורם הזמן גם הוא יכול להסביר את ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות.  מצב האסיר הינו זמני ולכן הילדים יודעים ומקבלים מסר שהמצב זמני ובעל פוטנציאל לשינוי, בשונה מקבוצות הביקורת.
במחקר נמצא גם שהשתתפות הילדים בפרויקט חונכות ילדי אסירים (פר"ח) – ככל שהילד ביקר בתדירות גבוהה יותר את אביו בכלא נצפו שיעור נמוך יותר של בעיות התנהגות.
כמו כן נמצא שילדי האסירים שדרגו את הקשרים המשפחתיים כרחוקים, היה "דווקא קל יותר" להתמודד עם תחושת הלחץ ושיעור בעיות ההתנהגות שלהם היה נמוך יותר.   נצפה שילדים אלה נוטלים אחריות על הקורה בבית.
 
בהתאם לתוצאות המחקר חשוב שההתערבויות של הרשות תהיינה מכוונות לחיזוק הקשר בין ההורה הנעדר מהבית לילדיו וכן לחיזוק תחושתם של הילדים שההורה עימם על אף העובדה שנעדר מהבית והמשך ליווי שוטף של משפחת האסיר בקהילה.
 
 בתחילת שנת הלימודים האקדמית אנו חוברים לאוניברסיטאות ולמכללות בהם מתבצע המיזם על ידי מינהלת פר"ח ארצית ומינהלות פר"ח אזוריות.  עימם נקבעים הסדרי העבודה.
רכזי פרח, נבחרים לעבודה על ידי האוניברסיטאות באמצעות מינהלות פר"ח האזוריות.  הם מבצעים ביקורי בית יחד עם רכזי רש"א ביישובים.  בביקור זה נקבע מי מתאים לקחת חלק במיזם.  הילדים שנבחרים הם בגילאי 6- 13, כיתות א עד ו (ישנם חריגים בגילאי 5 או 14)
הילדים אמורים להיות בעלי מוטיבציה, יכולת ליצירת קשרים חברתיים, מומלצים על ידי עו"ס בקהילה וגם על ידי בני משפחותיהם. 
ההורה שבמאסר חותם על הסכמתו להשתתפות ילדו במיזם ומהאמור מעלה מובן שהסוד הגדול שמעל 40% מהמשפחות מסתירות מהילדים, עובדת היות ההורה במאסר, חייבת להיות גלויה.
בתחילת שנה מתקיימת אוריינטציה לכל הרכזים במינהלת פר"ח הארצית ולאחריה מתקיימת אוריינטציה בבתי הכלא לשם הכרה והתרשמות בלתי אמצעית מהחיים שמאחורי הסורגים.  ביקור באגפים, פגישה עם מפקד כלא, קצין מודיעין, עו"סים וקציני חינוך וגם מפגש עם אסיר אשר לקח חלק במיזם בעבר.
המפגש מסייע בהפגת חששות בעבודה השוטפת של רכזי פר"ח והחונכים ומאפשר ראייה בלתי אמצעית לנעשה בכלא, הבנת מצוקת האסירים והעברת מסר של אופטימיות ותקווה ביכולתם לתרום לאסיר, משפחתו וילדיו בתקופה הקשה ביותר בחייהם.
במהלך שנת הפעילות מתקיימים 3 מפגשים לפחות בין החונכים, רכז פר"ח ורכז רש"א על מנת לחשוף את החונכים לפעילות רש"א כגון: ביקור במסגרות טיפוליות שונות, מפגש עם אסירים משוחררים ואנשי טיפול ומקצוע, קבוצות אן. איי ועוד. 
בנוסף, מתקיימת פעילות הפגתית חינוכית במתקני פר"ח (חווידע), טיולים, מסיבות, חגים ופעילות ייחודית לילדים. 
רכז פר"ח ורכז רש"א הם מנהלי המיזם באופן שוטף ועיקר הצלחת המיזם תלוי בעבודתם המשותפת, התגברות על מכשולים וטיפול בתקלות תוך כדי ביצוע המיזם.
החונכים נבחרים בקפידה על ידי מינהלת פר"ח ומהווים את החוליה החשובה והעיקרית במיזם.
במהלך שנת הפעילות אנו פועלים למען קיום קבוצה לאבות הנמצאים בכלא, לנשות אסירים בקהילה ולילדי האסירים במסגרת פר"ח. 
שלושת הארגונים עובדים בשת"פ מלא ומעבירים מידע באופן שוטף.

רשימת מקורות
לבנשטיין, א. (1980). דפוסי התמודדות של משפחות אסירים במצבי מעבר – תוצאות אישיות וחברתיות.
חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
מדיני לוי, נ. (2013). "מן הצד השני של הסורגים": ילדים של אבות אסירים - הקשר בין משתנים אישיים
             ומשפחתיים, למצב רגשי ותפקודי. חיבור לשם קבלת התואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, תל
             אביב.
מי עמי, נ. (2004). מסמך רקע בנושא: שיקום ילדי אסירים. מוגש לוועדה לזכויות הילד. ירושלים: הכנסת,
                     מרכז מחקר ומידע.
 
Applied Behavioral Health Policy. (2004). An epidemiological study of the prevalence and
needs of children of incarcerated parents within the state of Arizona. Tucson, AZ: The
university of Arizona.
Arditti, J.A. (2005). Families and incarceration: An ecological approach. Families in Society,
86(2), 251-260.
Boss, P. (1977). A  clarification of the concept of psychological father presence in families
experiencing ambiguity of boundary. Journal of Marriage and the Family, 39,141-
151.
Fritsch, T.A., & Burkhead, J.D. (1981). Behavioral reactions of children to parental absence
due to imprisonment. Family Relations, 30, 83-88.
Gabel, S. (1992). Behavioral problems in sons of incarcerated or otherwise absent fathers:
The issue of separation. Family Process, 31, 303-314.
Hagan, J. (1999). The Next generation: Children of prisoners. Research Proposal Presented
to the University of North Carolina.
Hariston, C.F. (1995). Fathers in prison. In: K. Gabel & D. Johnston (Eds.), Children of
incarcerated parents (pp. 31-40). NY: Lexington Books.
Hariston, C.F. (2002). Prisoners and families: Parenting issues during incarceration. Paper
Produced for a conference (January 30-31, 2002) funded by the U.S. Department and
Human Services.
Johnson, E.I., & Waldfogel, J. (2002). Parental incarceration: Recent trends and implications
for child welfare. Social Service Review, 76(3), 460-479.
Johnston, D. (1995a). Effects of parental incarceration. In: K. Gabel & D. Johnston (Eds.),
Children of incarcerated parents (pp. 59-88). NY: Lexington Books.
Johnston, D. (1995b). Parent – child visitation in the jail or prison. In: K. Gabel & D.
Johnston (Eds.), Children of incarcerated parents (pp. 135-143). NY: Lexington
Books.
Johnston, D. (1995c). The care and placement of prisoners' children. In: K. Gabel & D.
Johnston (Eds.), Children of incarcerated parents (pp. 103-123). NY: Lexington
Books.
Jorgenesen, J.D., Hernadez, S.H., & Warren, R.C. (1986). Addressing the social needs of
families of prisoners: A tool for inmate rehabilitation. Federal Probation, 50(4),
47-52.
Koban, L.A. (1983). Parents in prison: A comparative analysis of the effects of incarceration
on the families of men and women. Research in Law, Deviance and Social Control, 5,
171-183.
Lengyel, E.T., & Harris, J. (2003). White Paper. Emerging issues for incarcerated parents
and their children: Hawai'i in a national perspective. Milwaukee, WI: Alliance for
Children and Families & Hawaii: Child and Family Service.
Mazza, C. (2002). And then the world fell apart: The children of incarcerated fathers.
Families in Society, 83, 521-529.
Mendez, G. (2001). Incarcerated men and their children: Study report. Rockville, MD: The
National Trust for the Development of African American Men.
Morris, P. (1965). Prisoners and their families. London: George Allen & Unwin LTD.
Morris, P. (1967). Fathers in prison. British Journal of Criminology, 7, 424-430.
Mumola, C.J. (2000). Incarcerated parents and their children. BJS Special Report.
Washington: U.S. Department of Justice.
Murray, J., & Farrington, D.P. (2005). Parental imprisonment: effects on boys' antisocial
behavior and delinquency through the life course. Journal of Child Psychology and
Psychiatry, 46(12), 1269-1278.
Nesmith, A., Ruhland, E., & Krueger, S. (2006). Children of Incarcerated Parents.
Minneapolis: Council on Crime and Justice.
Parke, R., & Clarke-Stewart, K.A. (2002). Effects of paternal Incarceration on young
children. Paper prepared for the "From prison to home" Conference, funded by the
U.S. Department of Health and Human Services.
Robbers, M. (2005). Focus on family and fatherhood: Lessons from Fairfax County's
Responsible Fatherhood Program for incarcerated dads. Justice Policy Journal, 2(1),
2-27.
Robins, L.N., West, P.A., & Herjanic, B.L. (1974). Arrest and delinquency in two
generations: A study of black urban families and their children. Journal of child
psychology and psychiatry, 16, 125-140.
Russell, K.Z., Stewart, B.D., Rodgers, B., & Crocker, D. (2006). Children of incarcerated
parents. Final Report of the Oversight Committee to the Governor and the Legislature
of Washington.
Sack, W.H. (1977). Children of imprisoned fathers. Psychiatry, 40, 163-174.
Schneller, D.P. (1975). Prisoner's families. A study of some social and psychological effects
of incarceration on the families of negro prisoners. Criminology, 12, 402-412.
Schneller, D.P. (1976). The prisoner's family: A study of the effects of imprisonment on the
families of prisoners. California: R and E Research Associates.
Travis, J., Mcbride, C.E., & Solomon, A.L. (2005). Families left behind: The hidden costs of
incarceration and reentry. Washington: Urban Institute, Justice Policy Center.
 
       
       
 
ג'ינט - בניית אתרים בניית אתרים
   כל הזכויות שמורות לרשות לשיקום האסיר