חיפוש באתר:    

שיקום נוער

"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך)
תחום הנוער הוקם בשנת 1999 במטרה לסייע לנערים וצעירים בצעדיהם הראשונים מחוץ  לכותלי הכלא. טרם פתיחת התחום לא ניתן כל מענה ייחודי לנוער בתום תקופת המאסר. צעירים רבים חזרו למאסר . הניסיון המצטבר בטיפול באוכלוסייה זו ובמניעת הפשיעה החוזרת, הוביל את קהילת המטפלים להבנה כי תכניות השיקום שנתנו מענה לאסירים מבוגרים אינן מתאימות לאוכלוסייה זו. המדובר הוא באוכלוסייה בעלת מאפיינים וצרכים ייחודים, המקשים על גיוסם לטיפול ולשיקום ומציבים סיכון להשתלבות בקריירה עבריינית בעתיד (Blumstein & Cohen, 1987).
הנערים האסירים הם בעלי מאפיינים וצרכים ייחודים, המקשים על  גיוסם לטיפול ושיקום. הם נחשבים לגרעין הקשה ביותר בקרב הנוער העבריין המצוי בסיכון גבוה לחזרה לעבריינות. רובם בעלי מוטיבציה נמוכה להשקיע בטיפול, ורובם שפוטים לתקופה קצרה המחייבת התארגנות מהירה במתן מענה שיקומי מתאים.
תחום הנוער מטפל בנערים וצעירים בגילאי ארבע-עשרה ועד עשרים ואחת. נערים עד גיל שמונה עשרה שוהים בכלא אופק שהנו הכלא היחיד לנוער בארץ. מעל לגיל זה מועברים הצעירים לבתי כלא שונים ברחבי הארץ. לתכנית מתקבלים כל הנערים שמביעים רצון להשתלב בתכנית שיקום, ביניהם גם הנערים הקשים ביותר אשר ביצעו עבירות חמורות.
 תחום הנוער ברשות לשיקום האסיר גיבש בשנתיים האחרונות תפיסת הפעלה המאגדת את הטיפול בנוער יחד עם הטיפול והשיקום המוענקים לאוכלוסיות של בגירים צעירים (18-21), וזאת על רקע ההבנה כי הדמיון בין שתי אוכלוסיות אלה רב.
 
מטרות התוכנית:
 
1. שיקום- התוכנית תסייע לנערים וצעירים משוחררים להשתלב מחדש בחברה הנורמטיבית, כולל שיקום רגשי, חברתי ותעסוקתי.
2. מניעה- שילוב הנערים בתוכנית יצמצם את מעורבותם בפעילות עבריינית.
3. טיפול מערכתי- התוכנית תאפשר תיאום אינטגרטיבי בין גופים שונים המטפלים בנערים ויבטיח את המשכיות הטיפול מתוך תפיסה מערכתית הכוללת התערבות במישור הפרט, הקבוצה, המשפחה והקהילה.
4. הפחתת רצידיביזם (חזרה למאסר).
5. שימור השיקום
 
מהלך השיקום בתחום נוער וצעירים:
 
חרף הקשיים והאתגרים תחום הנוער לקח על עצמו להתמודד עם נערים וצעירים שנמצאים "בקצה הרצף" (שרוני, אבישר, & שולמן, 1990). מושג זה מתייחס לבני נוער בסיכון שגם ריצו מאסר ומתמודדים עם השלכותיו. התכנית מציעה לנער/צעיר ולבני משפחתו מענה ותקווה, במקום שבו שירותי  הרווחה והחינוך, אנשי הטיפול, בני המשפחה והנער עצמו נואשו.
 תחום הנוער מסייע לנערים ולצעירים להשתלב בחברה הנורמטיבית, תוך הכרה ביכולותיהם ובכישוריהם. לנער\צעיר ניתנת הזדמנות לחוות חוויות חיוביות, המבטאות ומעצימות היבטים פרו-חברתיים וחיוביים באישיותו. אלה תורמות ליכולתו ולתנאי השתלבותו במעגל החיים הנורמטיבי. התכנית מאפשרת לנערים\צעירים טיפול במסגרת הקהילה והחל משנת 2014 החל שיתוף פעולה בין הרשות לשיקום האסיר וחסות הנוער וזאת במטרה לאפשר לנערים להשתלב במסגרות חוץ ביתיות הולמות למצבם. נערים עד גיל 18 אשר יאובחנו כזקוקים להשתלבות במסגרות חוץ ביתיות יופנו למסגרות מתאימות.
פעילות תחום הנוער הנה ייחודית. היא מאופיינת בהתייחסות אינדיבידואלית לכל נער ונער לפי צרכיו ומאפייניו הייחודיים.
 
לכל נער מותאם מטפל שתפקידו לעזור לנער לבנות סביבה בה יוכל לבסס את חייו. המטפל נפגש עם הנער עוד בהיותו בכלא, בראש ובראשונה לשם יצירת קשר בלתי אמצעי והתחלה של בניית אמון הדדי בין השניים. במהלך ההיכרות עם הנער, המטפל יכיר את סביבתו הקרובה של הנער בראשם משפחתו ויערוך ביקור בית לשם היכרות עמה וגיוסה לתהליך. בנוסף ייפגש המטפל עם גורמים נוספים בקהילה לשם גיוסם לתהליך ויאסוף מידע מגורמי טיפול קודמים) לקראת וועדת השחרורים נבנית עם הנער\צעיר, בהסכמתו, תכנית שיקום שמעוגנת בחוזה טיפולי שנחתם בינו לרשות לשיקום האסיר. התכנית מוגשת לוועדה והשופט העומד בראשה מחליט האם הנער\צעיר ראוי לקיצור מאסר (שליש). במידה והוועדה מאשרת את קיצור המאסר, ישוחרר הנער. במשך כל תקופת היותו "אסיר ברישיון", יימצא הנער תחת השגחתה של תכנית שוש"ן. בתקופה זו הוא מחויב לעמוד בתנאי החוזה הטיפולי. הוא יזכה לטיפול וסיוע אינטנסיביים בכל תחומי החיים לרבות טיפול פרטני, קבוצתי ומשפחתי. צוות התכנית נמצא בקשר מתמיד עם הנער ומשפחתו ומלווה אותם בשלבים השונים של התהליך (כמו למשל ליווי למסגרות חינוך,לבית משפט או תחנת משטרה)
 
מודל הטיפול בנערים וצעירים:
 
לאור מאפייני הנערים והצורך  לגייס אותם לטיפול ושיקום, פיתחה רש"א שיטות ייחודיות לטיפול בנוער וצעירים.
  1. במהלך המאסר : אבחון  וגיוס הנער - מפגש עם כל הנערים השפוטים בכלא אופק למטרת יצירת קשר ראשוני והתחלת בניית האמון, כדי לגייסם לטיפול עפ"י אבחון דיפרנציאלי של צורכיהם השיקומיים. יצירת קשר ראשוני בכלא מתבצעת ע"י מפגשים פרטניים, וכן מפגשים קבוצתיים, תהליכי קד"מ (קבוצות דיון משפחתיות)*, סדנאות הכנה לקראת שחרור,  גיוס אנשי צוות מקרב עובדי השב"ס לצורך איסוף מידע אודות הנער, מפגשים עם נציגי שירותים בקהילה בבית הכלא ועוד.
  2. לאחר השחרור - ליווי אינטנסיבי של הנער, הכולל : מפגשים טיפוליים פרטניים, טיפול בקבוצות ייעודיות לנערים, ביקורי בית, ליווי למקומות תעסוקה, ביקורים במקומות העבודה, ומעקב אינטנסיבי. השתתפות בפעילויות העשרה מקדמות כגון: אתגרים, הכנה לצה"ל, תאטרון קהילתי ופעילויות חווייתיות לשם הנאה וצבירת חוויות חיוביות.
  3. התערבות משפחתית - מתוך מטרה לשפר את יחסי הגומלין בין הנער לבני משפחתו, מתקיים קשר אינטנסיבי עם משפחות הנוער, הדרכות הוריות, קבוצת הורים, התערבויות משפחתיות כדי לגייס את ההורים לסייע ולתמוך בשיקום הנערים.
  4. במקרים של נערים מתחת לגיל 18 ניתן דגש רב להשלמת השכלה. חלק מהנערים ייכנסו מחדש למערכת חינוך וחלקם ישלימו השכלתם במסגרות אחרות כגון: קידום נוער, תכנית היל"ה. עם הצעירים 18-21 יינתן דגש רב לשילוב תעסוקתי, הכשרות, לימודים מתקדמים.
  5. הקפדה על שילוב הנערים בהתנדבות בקהילה במסגרות שונות תוך ליווי אישי וזאת מתוך הידיעה כי התנדבות הנה גורם חשוב בהפחתת רצידיביזם.
  6. מתן דגש לאפשרות שילובם של הנערים בשירת לאומי וגיוס לצה"ל. להעמיק את שיתופי הפעולה עם האגודה להתנדבות (שירות לאומי)ועם פרוייקט "צהלה" לגיוס לצה"ל.
  7. שימור השיקום: תינתן חשיבות לבניית תכניות המשך ומעקב אחר הבוגרים.
 
דרכי יצירת קשר: בכל מחוז קיים רכז נוער וצעירים אליו ניתן לפנות בשאלות, בירורים וסיוע.

 
       
       
 
ג'ינט - בניית אתרים בניית אתרים
   כל הזכויות שמורות לרשות לשיקום האסיר